פרק אחרון

נפרדות מהודו.. החיוך קצת עייף, אבל עוד לא נגמר…

עוד כמה שעות ונשאיר מאחור את ארץ המסאלה דוסה והחריף ונחזור למדינה הקטנה שלנו.  מוזר…

בוקר אחרון. קצת מוקדם. אתמול נפרדנו מהחוף הלבן שלנו, מעצי הקוקוס ומשורת החנויות בהם מוכרים נמרצים מלדאק וקשמיר, שהגיעו להעביר את החורף הצפוני בקיץ דרומי, ניסו (בהצלחה לא רעה..) למכור לנו את כל מה שעוד לא קנינו. עוד ארוחת דגים אחרונה ומיץ אננס-טרי-סחוט-במקום. החדר שלנו היה שקט על אף שירת המואזין מהכפר ממול. בחושך כל אחת עשתה עם עצמה את חשבון הנפש האחרון לפני השיבה הביתה. מה השארתי מאחורי ומה מחכה לי. הילדים, הבנזוג, הבית ושאלות גדולות שחשבנו שייפתרו בחודש הזה, אבל עדיין מחכות לנו בסבלנות…

בוקר אחרון. המונית הגדולה שהזמנו הגיעה בדיוק בזמן. הנהג חייכן ונמרץ כמו כל ההודים. אנגלית "אינדיש" מתגלגלת והוא כבר מעמיס את שפע המזוודות והתיקים הצבעוניים ואין ברירה אלא להעיף מבט אחרון לים הכחול המתרחק ולהררי האבק שיוצרים גלגלי המכונית בכביש הלא סלול שמוביל אותנו החוצה. החוצה מהחוף. החוצה מהכפר. החוצה מהודו…

ובהודו – כמו בהודו. ההרפתקאות לא מסתיימות עד שהן לא מסתיימות. מגיעות לשדה רק כדי לגלות שממש מזל שהקדמנו בשעה כי הטיסה שלנו בעצם יוצאת אוטוטו ואין טיסה נוספת עד מחר…

נחיתה בממובאי. חושבות שזהו. הגענו למנוחה. יש לנו עוד כעשר שעות לטיסה הביתה ונוכל למצוא איזה ספסל בשדה ולנוח… אבל אז מתברר שהעבודה עוד רבה. נחתנו בשדה אחר. עכשיו לקחת מונית לשדה הבינלאומי ושם… הפתעה! אסור להיכנס לשדה התעופה. חכו בחוץ. רק שלוש שעות לפני הטיסה…

ואז מתחילות לנדוד בין בתי קפה עייפים. הגוף עדיין בהודו הראש כבר לגמרי בבית עם חדשות מויי נט. עייפות רעבות חם לנו. אם זה הסוף אז שהסוף כבר יגיע.

אנחנו עדיין שבויות בבועת הפנטזיה ההודית שלנו, המלאה צבעים של סארי, ריחות של תבלינים, קולות של צחוק, חיוכים, תפילות, מקדשים, נזירים, גברים עם לונגי וחולצה מכופתרת ונשים יפות-יפות עם צמידי רגליים מרשרשים, בינדי על המצח וראש מתנדנד… כמה חוויות שצברנו לנו בשלושה שבועות בלבד… מראות שנחרטו על ליבנו יחד עם אהבה גדולה למקום הזה שחיבק אותנו בכל מצב. עמוק בפנים מתחיל לו עצב, עצב על שהגיע הסוף למסע המופלא שלנו, מהול בשמחת הפגישה המתקרבת עם הבית.

בתוך ההמולה הבלתי פוסקת של הטרמינל ההודי, אנחנו שקטות מאד. הלב כבר יודע את מה שהמילים עדיין לא אומרות – עוד נחזור לכאן.

סוף הוא תמיד התחלה, אז הנה זה מתחיל …

"טיול אחרי צבא" לדרום הודו יוצא שוב!

6-20/12/17 גם את יכולה להיות שם!

קבוצה קטנה ואיכותית יוצאת למסע מהלב, אל הקצה הכי דרומי של הודו, לטיול רגוע, חופשי ומלא אוויר, בדרך האדמה הרוח והאישה.

כל הקודמת זוכה!

לחצי כאן למעבר לעמוד המידע