מדוראי
ימים של צבע ואור. הודו לא מפסיקה להפתיע. אין כאן אנשים מאמינים. יש כאן אמונה ובתוכה חיים אנשים. הם חיים את חיי הנצח את המחר. את הגלגול הזה והגלגול הבא. והכל בחיוך שמדביק גם אותנו.
עוד בוקר של מקדשים… אנחנו כבר עייפות אבל עדיין סקרניות. בטוחות שההרפתקאה הגדולה שלנו מחכה מעבר לפינה. סקרניות לפגוש את האנשים האלה שחיים בתוך אמונתם, שמחייכים גם בלי לדעת למה…
יום עמוס הרפתקאות שהתחיל בארוחת בוקר מבטיחה שלא היה בה כלום. רק ערימות אידלי ומבחר רטבים חריפים היו בבופה, ולכן יצאנו לדרך רעבות. לא נורא. יש עודפים שייספגו את זה. איריס מכינה לנו כל בוקר קפה ותה בחדר. אתמול קנינו חלב אמיתי אז בכלל היה משובח…
ירדנו חזרה למטה ויצאנו לשוטט קצת בשוק התיירותי המקומי שמקיף את המתחם. שתינו מיץ קנה סוכר שנסחט לידינו ובירכנו תינוקות בני יומם שהגיעו עם הוריהם וסביהם הגאים לקבל ברכה במקדש. אחרי זמן קצר חזרנו למקלט הבטוח ברכב של שרי-דה ולמלון המפנק. דלית ומירי לא ויתרו כל עיסוי רגליים ואחר כך התיישבנו לארוחה במסעדת המלון והרגשנו מלכות העולם.
כמו כדי להשלים את התחושה הזו, יצאנו אחרי הארוחה ל"בילוי" בבוטיק ורשה שהתגלה לנו בדרך למלון ומצאנו חנות מפוארת מבחוץ אבל עם ערימות של מבצעים מבפנים. שלוור קמיסים טייטסים חולצות ושמלות בשפע באיכות ובזול. מה צריך יותר בשביל לשמח ארבע נשים שיצאו למסע בהודו…?
עוד שעה של צחוקים ושינה טובה על מזרון נוח וסופסוף שמיכות פוך…
