הבלוג שלנו

כבר לפני כשנתיים עלה על שולחן הדיונים של אדמה רוח אישה רעיון חדש. רעיון גדול שלקח לו את הזמן שלו להבשיל ולדייק את עצמו לתוך הפעילויות שלנו.
מה שמעניין הוא שברגע שהרעיון מבשיל ורוקם עור וגידים וננעץ על ציר הזמן, קורים כל מני דברים נפלאים שמחזקים המימוש.
בנובמבר 2017 בחזרתי מנסיעת עבודה בבולגריה, גיליתי במעמד העליה למטוס ששודרגתי למחלקת הביזנס.
מדושנת עונג עליתי למטוס, התיישבתי כיאה למשודרגת בכורסה שאליה נשלחתי, הצטלמתי סלפי בכל תנוחה אפשרית עד שהדיילת הפריעה לי באומרה:

"אפשר להציע לך מגזין?"

לקח לי כמה רגעים להבין מה היא מציעה לי ולמה אך מיד התעשתי…

"כן, בטח.."

"מה תרצי לקרוא?" שאלה הדיילת בקול חינני "לאישה? מנטה? גלובס…?"

היא אחזה בעיתוני הפנאי כבמניפה בשביל שאוכל להתרשם מעמודי השער הצבעוניים, מעשה שאולי יעזור לי להחליט במה לבחור.
מבין כל שערי הצבע בלט לו במיוחד שער אחד קטן יחסית בכותרתו הצועקת:

החיפוש אחר האושר

לא הייתי צריכה לקרוא את האותיות הקטנות או לחפש משהו אחר. אני את המגזין שלי מצאתי. והוא מצא אותי.
היא הגישה לי בחיוך רחב את גיליון נובמבר 2017 של נשיונל ג'יאוגרפיק.
אחזתי בו בהתרגשות גדולה והמשכתי בקריאת הכותרת בשער:

החיפוש אחר
האושר 
עד כמה אנחנו מאושרים,
ומה נוכל ללמוד מהמקומות השמחים ביותר בעולם?

מאושרת וטובת לב התחלתי במלאכת הדפדוף. עם הזמן הצטרפה לחגיגה כוס יין אדום שהוגשה לי באלגנטיות כי זה מה שבחרתי מתוך שלל המשקאות שהדיילת החיננית הציעה לי.
אחרי סלפי אחד נוסף עם פוזה חדשה הגעתי לעמודים המשמעותיים ביותר שבזכותם אתם איתי כאן עכשיו קוראים את מילותיי.
עמודים 30-31, תמונת אמצע של ארבעה אנשים רוקדים ושמחים, עם חיוך של אושר מוחלט המשוך על פניהם… לרגע היה נדמה לי שאני שומעת את המוזיקה בוקעת מהתמונה ושהתמונה בכלל לא תמונה אלא סרטון קצר המתנגן לו בתלת מימד לנגד עיני.
אפופת תענוג גלשתי אל הכותרת של הכתבה:

קוסטה ריקה – ארץ של שמחה יומיומית, בריאות, אמונה ומשפחה

ומתחת לתמונה באותיות קטנות רשום:
בתמונה ניתן לראות את מנהלת המסעדה בעיר לימון, יוצאת להפוגה ספונטנית באמצע יום עבודה אל בר סמוך עם מוזיקה קצבית.
כי בתרבות של קוסטה ריקה טבעי לחיות את ההווה ולהקדיש זמן למה שעושה לך טוב.

חלום או מציאות…?

מסתבר שתושבי קוסטה ריקה מובילים בסקרים של מכון גאלופ בקביעות בכל הקשור לרווחה ושביעות רצון ממערוכות יחסים חברתיות, תחושה כללית ובריאות גופנית.

אין זה משנה כרגע מה הם התנאים והנסיבות שמציבות את המדינה המסקרנת הזו בראש רשימת המקומות המאושרים בעולם. מה שמשנה הוא שאנחנו בדרך לשם. מה שמשנה הוא שאנחנו הולכים לטעום מזה ואולי אפילו להביא קצת מזה חזרה הביתה.

אז עכשיו אני יודעת שהבחירה בקוסטה ריקה כיעד חדש ומיוחד הייתה נכונה. ותודה רבה לשרשרת צירופי המקרים שהעניקה את האישור הסופי.

אז מה יהיה לנו במסע שלנו לקוסטה ריקה מלבד יופייה הגיאוגרפי המושלם, טבע מן הצומח ומן החי והרפתקאות אין סוף?
תהיה לנו שמחה ומיומית, נחיה את הרגע, נחזק קשרים חברתיים ונבין אושר אמיתי מהו.

קוסטה ריקה, אחד מהמקומות המאושרים בעולם.

אני כבר שם…ותודה לכל מי שבחרה לבוא איתי לשם!

יהיה שמח!