את הכתוב כאן מטה עליכן לקרוא ולומר לעצמכן תוך כדי ובכל רגע ורגע לאחר סיום הקריאה – "הכל אפשרי!", "כל שאבקש יתממש!" ניסים קורים וקסמים מתרחשים כל הזמן.
לאחר שתקראו את הדברים תאמינו גם אתן….
כל אחת היתה רוצה לפעמים להרגיש שהיא נגעה בשמים. להרגיש שהיא באמת הגיעה לפסגה. למקום שבו כל החלומות מתגשמים ועכשיו היא יכולה לנשום לרווחה ולנוח, להתחיל לחלום מחדש ולטפס למקום אחר…
אני זוכרת את המבטים של הנשים שהצליחו לעשות את זה. מבט של אושר שאי אפשר לתאר במילים. מבט שדרכו נחשפת, לרגע קט, הנשמה הטהורה, שהצליחה במסע לייעוד ששמה לעצמה ועכשיו היא נמצאת בשדות ההגשמה.
השמים הם הגבול
במסעותיי הרבים עם "אדמה רוח אישה", טיפסתי על פסגות רבות. על פסגות ההימלאיה ההודית, על הרי האטלס של מרוקו, על הפינדוס היווניים, על הרודופים בבולגריה, על הרי הגעש בקוסטה ריקה… יש משהו מיוחד בהרגשה של לעמוד על קצה-קצהו של הר ולהסתכל במרחבים שנמתחים מתחתייך. ערבוביה של רגשות סיפוק ש"הצלחתי לעשות את זה", הכרת תודה למי ומה שהביאוני עד הלום, פחדים שמתערבים בידיעה שהצלחתי, ועוד ועוד…
טיפסתי לפחות 15 פעמים אבל למענכן בחרתי שלושה סיפורי השראה, ממסעות שונים, של נשים שהגשימו חלום, טיפסו לפסגה ו"עשו את זה"! ישנם כמובן עוד סיפורים רבים, זוהי רק טעימה מהקסם…
לשיר מהלב
במסענו הראשון להימלאיה 2013, שהיה קסם בפני עצמו, לידה של ממש והגשמה של חלום עבורנו, נבחרנו על יד 11 נשים להגשים את החלום שלהן. אחת מהן היתה סיגל, אותה כבר היכרנו מסדנאות שלנו.
סיגל, בעלת קול זמיר עם עוצמה ואנרגיה של מלאך, סיפרה לי כבר בתחילת המסע על חלום שחלמה ובו היא עומדת ושרה על פסגת הר גבוה. היא היתה בטוחה שאלה הרי האנדים בדרום אמריקה שעליהם היא חלמה… מזכירה לכן, זה היה המסע הראשון שלנו.
אפילו אני לא ידעתי בדיוק איך ומתי נעמוד על פסגה כלשהי… ביום החמישי הגענו לבית הארחה קסום בכפר שוג'ה בלב ההרים. משם יצאנו לטיפוס לא ארוך לג'לורי פאס – בגובה 3400 מ' וגילינו את אחד המקומות היפים בעולם… הר ירוק מוקף מכל צדדיו בעוד ועוד הרים ועמקים ירוקים, עננים מרחפים…
שם ישבנו למדיטציה עוצמתית שפתחה לכולנו את הצ'קרות. כשנעמדנו בסוף, במעגל נשים מחבק, ראיתי את עיניה של סיגל נוצצות בהתרגשות ושאלה… הנהנתי בראשי ואז זה יצא!! סיגל שרה על פסגות ההימלאיה. אין לי מילים לתאר את עוצמת הרגע הזה. כולנו קפאנו על מקומנו בשיער סומר והאזנו לשירת המלאכים שפתחה את השמים עבורנו… ככה זה כשחלומות מתגשמים…
כנגד כל הסיכויים
ביולי 2014 יצאנו למסע של גילוי האלה הפנימית שלנו בצפון יוון עם קבוצה קטנה ומלאת מוטיבציה שכמעט ונשארה בבית בגלל מספר משתתפות קטן מדי. את המצב הצילה ענת, שנרשמה בשניה האחרונה וכבר זכתה להגשים עבורנו את המסע. ענת החלימה ממחלה קשה והחליטה להעניק לעצמה במתנה את המסע שלנו, שיחזק אותה, שיחבק אותה, שיעצים אותה. היא הייתה חלשה מאד, אבל עם כוח רצון עז ודעתה הייתה נחושה להגיע לפסגה ויהי מה… ביום השלישי הגענו לנהר האוס בזגורוכוריה. מי טורקיז זורמים בשצף קצף בין סלעים. המסלול כלל הליכה לאורך הנהר לכיוון מנזר סטומניו הצופה אל נוף עוצר נשימה של הנהר והעמקים. סיום המסלול כרוך בעליה תלולה וקשה. הייתי בטוחה שענת לא תעמוד בה ופשוט תישאר למטה לחכות לנו. להפתעתי ענת ביקשה להמשיך בעליה ופשוט שנלך איתה בקצב שלה. חצי שעה מאוחר יותר עמדנו נרגשות ליד המנזר והבטנו אל הנוף מתנשמות. ענת דמעה מרוב התרגשות. מבחינתה זה היה השיא. לאחר חודשים של מאבק במחלה, חולשה, תנודות בין תקווה לייאוש – היא עמדה על הפסגה וידעה שהיא עשתה את זה! היא החלימה! היא ניצחה! בעוד אנחנו המומות מהניצחון, ענת ביקשה את הטלפון שלה ובשנייה אחת הפכנו לשלולית של דמעות כשהיא התקשרה לבעלה לספר לו על הניצחון. בהתרגשות. בדמעות. התחבקנו אתה והרגשנו שיש לנו חלק קטן בניצחון הזה. ניצחון הנפש על הגוף! תודה ענת על שהענקת לנו את הזכות להיות אתך שם!
חלומות מתגשמים
הסיפור האחרון נוגע להגשמה של חלום שנחלם על פסגת ג'לורי פאס (כן, אותו פאס מהסיפור הראשון) במסע באוקטובר 2014. שוב מסע נשי רוחני להימלאיה. שוב קבוצה של אמיצות. הפעם יצאה אתנו נסיכה אמיתית בשם חנסאא (המלכה), בחורה יפה וחכמה משכמה ומעלה, דוקטור לחינוך, שעדיין חיפשה את הזיווג האמיתי שלה, את האחד שיישא אותה אל כנפי האושר והמשפחה. במדיטציה על פסגת הפאס, בתוך העמק היפהפה, חנסאא חלמה את עצמה בשמלת כלה לבנה. כשפקחה את עיניה היא כל כך התרגשה וסיפרה לי את החלום, תיארה את השמלה בפירוט רב, את המחשוף והקפלים והעיטורים הקטנים… ביחד התרגשתי איתה ודמענו. היא – כי הרגישה בתוכה שהחלום הזה עומד להתגשם. ומהר. ואני – כי ידעתי שאין דבר כזה שאין דבר כזה. ובכל פעם שאני רואה שצדקתי, אני מתרגשת מחדש…
כשנה וחצי אחרי המסע הזה, קיבלנו הזמנה לחתונה. נכון. של חנסאא עם בחיר ליבה, שאותו הכירה זמן לא רב אחרי המסע להימלאיה. נרגשות הגענו לקבלת הפנים. חנסאא עמדה בפתח כמו המלכה שהיא, לבושה… בשמלה מהחלום! בדיוק אותה שמלה! תחלמי – תאמיני – תגשימי. זה קורה.
יכולתי לספר עוד ועוד סיפורים. על חנה ששרה אחרי 50 שנים של שקט, על ריקי שחיפשה לה חברת נפש ומצאה אותה בחדר בהודו… על פרלה שהניחה "משקפיים ורודים" על האף ומיד נעלמו החום והלחות ההודית שכל כך הפריעו לה והיא חוותה את הודו ממבט אחר ובחיוך ענק. יש עוד ועוד…
קסמים קורים פה כל הזמן… רוצה להשתתף בחגיגה?
אז זה מה שאני מציעה לך:
- גלי מה את רוצה! נכון. לפעמים זה החלק הכי קשה. אנחנו כל כך לא מאמינות שזה אפשרי שאנחנו לא מעזות אפילו לחשוב על זה. אנחנו נותנות לפחד לחשוב במקומנו ול"היגיון" להחליט בשבילנו: לשנות עבודה, לנסוע להודו, להחליף בית…
שימי לב: לרצות לא עולה אגורה! תהיי לא הגיונית, תני לפנטזיה לסחוף אותך. מה את באמת באמת רוצה?
- תדברי את זה. תבקשי את הבקשה שלך. תרשמי אותה. תספרי אותה. תני לגלגלי היקום והמוח להתחיל להסתובב בכיוון של ההגשמה שלך. (אגב, זה בדיוק התהליך שתעברי במסע איתנו…)
- פקחי את עינייך הכי רחב שאפשר. כל הבקשות שלך כבר מוגשמות ומחכות רק לך. שתתגברי על הפחד ותקחי אותן.
עכשיו את יכולה להתרווח, לשיר, להתחתן, לצעוק או… לטפס על הר ולגעת בשמים…
בינינו, לא עדיף להסתכל על החיים במבט מלמעלה?
* את הדברים כתבה מיכל ששון – מנטורית להגשמת חלומות, מנחת קבוצות ומדריכת טיולים. מנכ"לית משותפת באדמה רוח אישה
