בוקר טוב אהובה, איך את מרגישה היום?
היום באתי לזמן את המציאות הכי טובה. בקטן וגם בגדול וענק.
הבוקר המשימה היא לכתוב את העתיד בזמן עבר -הכל כבר היה, הסתיים ובוצע בהצלחה!
וידוי: בימים של פעם, ימים של סדנאות נשים וסופי שבוע, היינו, אנחנו המנחות, מברכות זו את זו בפתחה של כל סדנה:
הנה הסתיימה לה עוד סדנה מוצלחת!
וכך היה!
אז הנה היום המוצלח (שיהיה/ שהיה) לי!
לפני שהכל התחיל, במהדורת החדשות של הבוקר, דני קושמרו הכריז על…
שחרור כל החטופים!!
הם שוחררו וכבר נמצאים במעבר רפיח, הנה הם חוצים את הגבול וכבר הם בארץ! בידנו! בידי ישראל!
אני לא שואלת איך זה קרה. זה פשוט קרה. שיירה של מכוניות ואוטובוסים נוסעים בשטח ישראל, מלווה באמבולנסים ואנשי טיפול, מגיעה ומתקרבת אלינו כמו מתמגנטת לזרועות המושטות של עם ישראל, קרניים של שמש שמחממות לנו את הלב ואת שאר היום.
הם הגיעו!
ואז קל יותר להמשיך.
הרי כבר הייתי בשיעור הפילאטיס שאמש ניסיתי להתחמק ממנו. היה ממש קל. התאמצתי בקטנה. השרירים זכרו את התנועות מהפעם שעברה והגוף נמתח והתכווץ עם המוסיקה הטובה על הבוקר. שמחתי לפגוש בשיעור את החברות הקבועות וחזרתי הביתה בתחושה שעשיתי למען עצמי. עכשיו יש לי כוח להזיז הרים!
ואיזה יום מוצלח זה היה!
הכנתי שתי מצגות חדשות להרצאות שהזמינו אצלי. כל כך נהנתי שזה היה זריז ומהיר ובין לבין הספקתי כמה שיחות נפש עם חברות אהובות.
הכנתי לעצמי אוכל טוב ומשביע.
מרוב שטוב לי – לא היה לי צורך בסוכר!
וכך היום הזה הפך לעוד יותר טוב, כי הגוף מרגיש את הפילאטיס והמזון הטוב והשמחה על חזרת החטופים!
ואיזה כל הכבוד מגיע למי שיזם את המהלך ומה אכפת לי מי, העיקר שכולם חזרו.
והיום המשיך לגמרי במרץ.
אחרי שסיימתי להכין את שתי ההרצאות עוד נשאר לי זמן לדבר על הקבוצות שהתנדבתי להנחות במהלך השבוע. איזה יופי של תכנית הכנו! ואיזה יופי של ביצוע ונשים טובות ואנשים טובים שהגיעו השבוע.
אני מאוהבת במה שאני עושה. מאוהבת בזיקית שהפכתי להיות. מתנינה עקשנית לזיקית שמשנה את עורה בגמישות.
ואוו איזה שינוי עצום!
וכך, עם המרץ המטורף הזה עוד יצאתי לרקוד בערב עם הפייה הפרטית שלי וחזרתי מהלכת על עננים.
מה צריך לעשות כדי שכל זה יקרה?
פשוט לומר. לבקש. לזמן. לקבוע עתידות. מה שנבקש יתממש ומה שמתמקדים בו גדל.
גם שחרור החטופים, גם הצלחה, גם מוטיבציה, גם טיפוח הגוף והנפש.
וכך קורה וקרה כל יום ויום ושעה שעה.
הצלחתי הצלחנו נצליח.
עמדנו כאיש אחד, נלחמנו בעד עצמנו וניצחנו.
עכשיו נשאר רק לבנות מחדש את החיים (כבר בנינו!) ולחזור לנשום…
נשמתי?
תודה למה שהיה ולמה שיהיה
תודה לאדמה ולשמים שמחזיקים אותי ביניהם
תודה לתנועה שהביאה לי את כל הטוב הזה.
תודה!
