הבלוג שלנו

נקודת אור מספר שתים עשרה – ההשגחה הפרטית שלי
21.11.2023
נקודת אור מספר שתים עשרה – ההשגחה הפרטית שלי. בוקר טוב אהובה מה שלומך? בוקר טוב לאלוהימה, ההשגחה הפרטית שלי. את שמלווה אותי כל יום, כל היום. את שבזכותך, לא רק אני מוגנת ושמורה, אלא כל בני משפחתי. הקרובה והרחוקה יותר. כולם מוגנים ושמורים. את לא חוסכת ממני וגם מאיתנו מבחנים. מבחני אומץ, מבחני כוח מבחנים בתקווה מתמשכת מבחנים באמונה בחיים מבחנים ביהיה טוב … להמשיך לקרוא נקודת אור מספר שתים עשרה – ההשגחה הפרטית שלי

בוקר טוב אהובה מה שלומך?

בוקר טוב לאלוהימה, ההשגחה הפרטית שלי. את שמלווה אותי כל יום, כל היום.

את שבזכותך, לא רק אני מוגנת ושמורה, אלא כל בני משפחתי. הקרובה והרחוקה יותר.

כולם מוגנים ושמורים.

את לא חוסכת ממני וגם מאיתנו מבחנים.

מבחני אומץ, מבחני כוח

מבחנים בתקווה מתמשכת

מבחנים באמונה בחיים

מבחנים ביהיה טוב

עבודות חקר בהבנת הטוב העולמי שנמצא בכל מקום.

מיקרוסקופים שבהם עלי לבחון את מציאותו של הטוב גם במקום יש הרבה רע.

בדרל כלל אני חושבת על העולם כדף לבן עם נקודה שחורה או נקודות שחורות.

הפעם נחת לי ביד דף שחור משחור והנקודות הלבנות פזורות בו במשורה, קטנטנות.

אבל הדף הזה הוא לא דף פשוט. דף של קסם נתת לי השגחתי העליונה.

ככל שאתבונן בו בעיניים חשופות ולב רוטט, הנקודות הלבנות הזוהרות גדלות ומתרבות. נקודות של ניסים, של מלאכים חדשים ושל תקווה. נקודות של אהבה, אחדות וחיבור.

התהליך איטי ממש. הן חוברות ביניהן בחוטים דקים של משי – לרשת לבנה וזוהרת – גם בדף החשוך משחור.

ההשגחה הפרטית שלי.

ספר שלם כתבתי עלייך. שמרת עלי בימי הקורונה ובימי הסרטן. בימים שבהם הרגשתי שהכל מתפרק. בפרידות צפויות ובלתי צפויות וגם בשבת השחורה ההיא, כשעמדנו מול השקט הנורא בצידו השני הטלפון. והחזקת לי את היד ואת הראש ואת הגוף בזמן שבכיתי והתפללתי עד שהטלפון חזר לדבר ואז הבנתי שאת שומרת גם על בני שבצד השני.

אז את פרטית או לא פרטית? נראה לי שאת השגחה משפחתית.

תודה שהצלת לי את המשפחה.

תיקון.

תודה שאת מצילה את כולנו יום יום ושעה שעה.

תודה שנשארנו יחד להחזיק ידיים גם בשעות קשות. תודה שתמיד, אבל תמיד, את מגלה לי בסוף את הקשת שמאחורי העננים.

תודה לך אלו-אמא.

על ששמרת עלי עכשיו ותמיד. גם בימים שבהם כבר אין לי אמא. יחד עם אימי, אתן מציצות עלי משבר ענן ומאירות בפנס את דרכי שתהיה טובה, מרחיקות מכשולים קשים ומפזרות מלמעלה גשם של אהבה וניסים.

רק שתדעי לך אלו-אמא, שאני אוספת אותם. את כל הניסים והנפלאות, את כל ההשגחות. אוספת, שומרת, כותבת.

שלא ילכו לי לאיבוד בתוך ים הדמעות.

כי אפשרי לי לדמוע ואחר כך לראות את כל מה שברא אלוהים לעשות.

אלו-אמא שלי, אני גם שומרת עלייך. שומרת על הניצוץ שבליבי. שלא יכבה. שלא יטבע בים האכזבות. בים הכשלונות.

בימים קשים, לפעמים אני זו ששומרת עלייך, כדי שתשמרי עלי.

כי אם יום אחד יהיה לי שוב יום קשה, או שבוע או שנה קשה מנשוא, אני צריכה אותך איתי. שיהיה לי למי להתפלל וממי לבקש, ומי שתשמור ומי שתשגיח.

אז נשגיע זו על זו. את עלי וגם אני עלייך.

כמו על יהלום יקר, כך אני שומרת עלייך בתוכי. כי את…

היהלום שבלוטוס שלי.

OM MANI PADME OM