"דברים קורים תמיד בזמן נכון…"
לא כך? לפעמים, לא משנה כמה תרצי ומה תעשי, יש לדברים את הזמן שלהם והקצב שלהם ואי אפשר למהר אותם…
לפני שלוש וחצי שנים, לא הרבה אחרי שחזרנו מהמסע הראשון להימלאיה, צלצל הטלפון. קוסטה ריקה על הקו… מה זה, מי זה, איך הגעת אלי…? תעלומה. אבל השיחה גולשת. לא חשוב עם מי ועל מה, אם תדברו איתי על מקומות קסומים בעולם ועל טיולים ומסעות, אני תמיד אקשיב. לא הקשבה מלאה. אני מודה. כי בזמן השיחה הראש שלי כבר עסוק בלדמיין אותי שם ומה יהיה ואיך יהיה…
וכך היה בדיוק גם בשיחה הזו. אני והבחורצ'יק, שמתאר לי בעברית רהוטה (נו, טוב. זה בגלל שהוא ישראלי…) את הג'ונגלים של קוסטה ריקה ומה אפשר לעשות שם… ואני עוד אומרת לו: אנחנו אדמה רוח אישה. אתגרים פיזיים לא מעניינים אותנו… ובכל זאת, משהו בזווית המוח אומר לי להרגיע (את הפחד?), להקשיב עד הסוף. מה כבר יכול להיות?
בכל אופן, זה היה ממש מזמן. שלוש שנים חלפו. בתחילה התלהבתי, ניסיתי לממש את הסיפור, ביררתי מה האופציות וכמה זה יעלה והאם זה יתאים לנו. לא ממש הלך לי. נראה רחוק, יקר, סיפורי טבע – לא ממש הכוס תה שלי, ועוד המון רעשים שלא הסכימו להירגע ולקרום עור וגידים.
אז לא….
אגלה לכם משהו עלי, אולי לא ממש סוד. יש לי יכולת לדחות סיפוקים… להמון זמן! שנים אפילו. וכל הזמן הזה לא לשכוח מה בעצם רציתי…
שלוש שנים של דחיית סיפוקים. ולא שסבלתי בהן. בינתיים המצאתי את עצמנו בעוד ועוד מסלולים חדשים: ביוון, בהודו, מרוקו, בולגריה… סדנאות חדשות, ימי העשרה, קורסים… מה לא. אבל לקוסטה ריקה לא הגענו.
עד ש….
הזמן הנכון הגיע! ברגע שזה קרה פתאום כל החלקים הסתדרו מעצמן כמו פאזל קוסמי ענקי. ברגע שנפשי המפרפרת מפחד האומגות, החליטה שזהו זה, נוסעים, כל שאר השותפים הסתדרו בשורה והפשילו שרוולים לעבודה: הטיסות, המלונות, השיווק ואפילו הקבוצה הקטנה נרשמה בקלות וללא מאמץ. הכל התאים. אלוהימה אפילו שלחה במיוחד בשבילי מדריך שהוא דוקטור לבוטניקה עם ידע מדהים על צמחים ובעלי חיים שפקח לכולנו את העיניים בגדול ולימד אותנו שגם בטבע הדומם – יש חיים פעילים מאד!
ביום הראשון בקוסטה ריקה, אחרי 20 שעות מתישות בדרכים, העיניים עדיין לא נפקחו ליופי, אבל כבר ביום השני ידענו כולנו – הגענו הביתה. החוף העשיר (תרגום מילולי של "קוסטה ריקה") מחכה לנו שנגלה את סודותיו – את סודותינו. שנטוס בקנופי (=צמרות עצים, שזה השם המקומי לאומגות) מעל הג'ונגלים הפראיים שלו, שנשוט בנהרותיו, נרכב על סוסים ונתחבר למשפחת הצומח כאילו היא ענף של משפחתנו. שנפגוש את הנשים המקומיות האמיצות והיצירתיות, ושנפגוש את עצמנו בכל פגישה שכזו. נסתכל בעיניים לפחד, לגעגועים הביתה, אפילו לכאב הפיזי – כי גם מחלה שהתגברת עליה מראה לך שהצלחת.
ואכן הצלחתי. הצלחנו. אנחנו והיקום.
כי כשהתזמון מדויק, הכל מדויק. לפני שלוש וחצי שנים היה רק חלום בוסר. ועכשיו הוא מומש, אחרי שהבשיל.
ומה מוסר ההשכל?
-
תפקחו אזניים ועיניים – החלומות שלכם מסתובבים שם ומחכים לכם שתשימו לב!
-
סבלנות – לא כל חלום מתגשם מיד. לפעמים זה לוקח זמן. מה שחשוב זה לזכור שהוא קיים. ברגע המתאים זה יקרה…
-
פשוט לנסוע לשם… קוסטה ריקה – החוף העשיר. כי זה פשוט מקום מדהים!
-
פורה וידה – למצות את החיים – לחיות כל רגע ורגע בהוויה מלאה – כי זה מה שאומרים בקוסטה ריקה…
שלכן עד ההגשמה המדויקת הבאה, מיכל
