בקשי, האמיני, פעלי, קבלי.

יותר מהר ממהירות האור

מאמר השראה שני במסגרת הבלוג "הזורעות ברינה"

מאת קלריסה טייטל

כבר כמה שנים שמגיע לאוזני השם ג'אבר. ורק ג'אבר. בלי שם משפחה ובלי הסברים כאילו שנאמר לי בין השורות: "בואי, איך זה יכול להיות שאת לא מכירה אותו… כולם מכירים אותו…"

רצו לי במוח מיליון פרשנויות כמו:

• "מי זה הג'אבר הזה שכאילו כולם מכירים אותו ורק אני לא?"
• "הנה צץ לו עוד אחד שההמונים נוהרים אחריו…"
• "הכוכב התורן בשמי הרוח והצלצולים…"

מה קרה כשהסרתי שיפוטיות?

אמאמה, הסקרנות התחילה לפמפם בי. מה גם שנשים יקרות שאני מעריכה עד מאוד ברמה האישית והמקצועית, כתבו גדולות ונצורות על המפגשים איתו. אז התחלתי להסיר מגננות. התחלתי להסיר שיפוטיות. וכשזה קרה, כמעט במיידי קיבלתי הזמנה מאחת המטיילות שלנו לבוא לערב מסרים של האיש.

נו, הג'אבר הזה, שכולם מכירים ומוקירים.

ומי שכבר מכיר אותי, אני דובי כן כן בעיקר כשזה התזמון הנכון ביותר עבורי.

נתחיל מזה שחייבת להודות שהתרגשתי. אפילו מאוד.

וחייבת להודות ש… זאת הייתה חוויה מהסרטים. עכשיו כשאני מכירה את האיש אני יכולה להגיד ולהעיד שהאיש מיוחד במינו, פנומן שלא נצפה כמותו שהותיר אותי עם לסת שמוטה. עד היום.

למקומות, היכון, צאי!

ואני כהרגלי, עוד בטרם הסתיים לו הערב המופרע הזה כבר התחלתי לגלגל את הרעיון להזמין אותו לערב מסרים אצלי בבית מתוך מחשבה שכל מי שאני מכירה בקרבתי חייב לעבור את החוויה הזו גם.

בסוף הערב עשיתי את הצעד הראשון. לקחת את מספר הנייד של המזכירה שאוכל לצלצל לתאם.

את הצעדים הבאים עשיתי רק בראש שלי למשך יותר משבועיים. לא יודעת להגיד בדיוק למה.

עד אתמול. אתמול שלחתי ווטסאפ. משלא נעניתי צלצלתי. משלא נעניתי שלחתי עוד ווטסאפ. משלא נעניתי צלצלתי שוב ואז נעניתי. מהצד השני של הקו קולה של זאת שאמורה לתת לי תאריך למפגש.

" הי קלריסה, אני מצטערת אבל אין לי תאריכים… רק בנובמבר…" ענתה לי מתנצלת

"אין בעיה… בואי ננעץ תאריך כלשהו ביומנים ומשם נתקדם" עניתי לה נחרצות

"תראי, עדיין לא פתוח לי היומן של נובמבר. תתקשרי אלי בשבוע הבא ונתאם ובלי קשר, יש מקרים שמשהו שהבטיח לארח מבטל, אז תהיי בקשר אפילו כל יום…"

הווו, עכשיו את מדברת אמרתי לה בלי שהיא תשמע… עכשיו פתחת פתח לחולל קסמים.

כשקסמים קורים

לא עוברות שלוש שעות מהשיחה שלי עם המזכירה של ג'אבר ואני מקבלת הודעה מוקלטת בזו הלשון:

"הי קלריסה, זאת רחלי, מה העניינים? תגידי, את רוצה ביום חמישי הזה ערב מסרים של ג'אבר אצלך? אני רשומה כמאחרת ערב כזה אצלי ואני לא ערוכה לזה… רוצה?"

אני מסתכלת ימינה ושמאלה, למעלה ולמטה, בודקת שאין מצלמה נסתרת, בודקת ביומן שזה לא ה-1 באפריל, מאזינה להודעה שוב לוקחת נשימה עמוקה ומתחילה לצהול עם עצמי…

"תודה תודה תודה"

ומיד אחרי ההתאוששות ממהירות התגובה של היקום, מיהרתי לענות לה שחלילה ההצעה לא תברח לי…:

"כן!!!!!!!!!!!!!!!! ברור!!!!!!!!!!!! אצלי!!!!!!!!!!!!"

בקשי, האמיני, פעלי, קבלי.

ככה זה עובד.

עכשיו גם צריך לקבל את זה באהבה שזה עובד מהר… אז נא להיות במוכנות לקבל.

יום חמישי 29/7/2021, 19:00 בערב, אצלי.

לא בטוחה שנותר מקום… אבל אם ממש בא לכם, שלחו לי הודעה ואבדוק.

אהבה ענקית

קלריסה