יומן מסע "אני אנצח", פרק 5

מאת מיכל ששון

שיחות עם אלוהימה

מה השיעור? אני שואלת אותה. זה לא בגלל שאני לא מבינה מה קורה לי, אלא בגלל שהסיפור הזה מורכב ומסובך ואני לא מבינה מה היא רוצה לומר לי. בדרך כלל אלוהימה ואני סוגרות עניינים די מהר. אני מבקשת, היא אומרת את שלה, אני מתקנת ואז הכל קורה. לפעמים היא לא מגיבה ואז התנינה שבי נועצת שיניה עוד יותר חזק ונאחזת בקרקע בציפורניים. הסיכון הוא שהקרקע תישאר בין הציפרניים אבל אני אשמט למטה… בעצם זו ההרגשה שלי עכשיו. לפני רגע היה לי הכל. אהבה, זוגיות, משפחה בית יפה, עסק שהתחיל להתרומם, כישרונות שמרימים ראש ומתגלים, שמחת חיים ואמונה גדולה. פתאום הקרקע נשמטת, הדרך מתרחקת ואני תלויה בין שמיה של אלוהימה שלי שמסרבת לגלות את הקלפים, לבין האדמה המטושטשת ששביליה עדיין לא התגלו. אז למה זה צריך לקחת כל כך הרבה זמן?

מבחן הסבלנות

כבר כמעט חודשיים עברו מיום הגילוי. מבחן הסבלנות והשמירה על אופטימיות במרחב בלתי ידוע ומאיים – עדיין בעיצומו. כמה זמן זה עוד יימשך? האם אפשר, אפילו לכמה דקות, לקפוץ לאמצע או סוף הסרט(ן) ולדעת איך זה ממשיך?

אחרי שבע בדיקות שהוכיחו שאכן יש לי רק סרטן ובלי עיזים נוספות, אני שוב מחכה לתוצאות. הפעם הבדיקה האחרונה (אני מקווה), היא לא פולשנית אך היא נוסעת עד אמריקה כדי לבדוק מהי הדרך המדויקת לטפל בי. כשאני מרימה עיניים לאלוהימה ומבקשת ממנה רמז היא מחייכת ומפנה אותי להקשיב לגוף שלי. הוא מצידו אומר לי לשים לב לתהליך עד כה ואני מסתכלת עם המוח האנליטי והאופטימי שלי ומבינה ש –

1. קיבלתי מתנה – גיליתי בעצמי את הגוש. במצב יחסית מוקדם.
2. סבב הבדיקות הראשון נערך תוך שלושה ימים מיום הגילוי
3. התשובות הגיעו תוך שלושה ימים
4. שתי הבדיקות הבאות נקבעו ובוצעו גם תוך שלושה ימים
5. התשובות שלהן גם הגיעו תוך 3-4 ימים.
6. אחר כך נולדה עז הזנב שהביאה איתה עוד שתי בדיקות אבל בסך הכל התשובות היו מהירות וטובות והעז נעלמה.
7. ועכשיו בשלב השביעי – שוב מחכים… אבל לאור התפתחות התהליך, ניתן לצפות שזאת לא תהיה המתנה ארוכה והתוצאות יהיו טובות.

ומה אלוהימה אומרת על זה?

1. תציירי לך את התסריט הכי טוב שיש!אז אני מציירת לי תהליך קצר ומהיר ובלי תופעות לוואי. תמונה נהדרת בצבעי הקשת בענן. זו התמונה שתהיה לי. אין מקום לתמונה נוספת/ אחרת. תודה אלוהימה!
2. למשחק הפינג פונג המטורף בין הבדיקות והפחדים לבין התוצאות והשמחה יש מטרה – להעצים את האמונה, להגדיל את התקווה ולסחוף אחרייך נשים אחרות שעדיין לא שם.
   נו טוב אלוהימה, בדיוק בגלל זה אני כאן…
3. להאיט קצת את הקצב לא יזיק לך – בסדר, סוסת מרוצים כמוני יכולה גם ללכת בנחת ולאכול עשב בינתיים… זה עושה טוב לעור הפנים

ולמרות כל זה…

אני מחכה כבר בקוצר רוח לסיומו של מבחן הסבלנות, להמשיך ולסיים את המסע בקיצור כהרף עין. מי מתפללת איתי שכך יהיה?

אפשר גם בתגובות למטה ותבוא עליכן הברכה,

שלכן,

מיכל