הבלוג שלנו

אפשר להזמין אותך לעצור לרגע?

לעצור לשנייה אחת מכל הטרוף הזה שנקרא חיים במאה ה-21?
לעצור את האינרציה השואבת אותנו להמשיך לעשות עוד מאותו הדבר מבלי שנראה אפילו מה זה?

אני אוהבת את חג הסוכות הבא עלינו לטובה בגלל שיש בו כל כך הרבה מאפיינים שאפשר וכדאי לאמץ אל חיינו החולפים ביעף. מאפיינים שקשורים למודעות, להתפתחות והעצמה אישית ונשית כאחד.

כל שנה אני אוהבת לדבר על מאפיין אחר של החג ועל האופן שבו זה מתיישב עם מה שעובר עלי בחיים. והפעם מתיישב עלי בול "חג האסיף" בזכות השולחן המבולגן שלי ובזכות חברה טובה במיוחד.

אני חייבת תודה ענקית לאותה חברה יקרה שלי שחזרה מהודו עם שקים מלאי תובנות, וטונות של רגיעה ושלווה. ומתוך הרוגע שלה היא שיקפה לי ש:

אני לא יודעת לעצור לא בכלל ולא לרגע. אני מתקשה ליהנות מפרי עמלי. אני נשאבת לעשייה ולעיתים קרובות חוטאת בלקחת את ההישגים כמובנים מאליהם ולשים את הפוקוס על מה שטרם השגתי.

זהו. לא עוד.

אני רוצה לגייס אותך אל הפרויקט החדש שלי כדי שבעזרת הכח שלך ושל עוד אחרות שתרצנה להצטרף, נוכל ביחד לעצור את הטירוף בכדי לטפוח לעצמנו על השכם, ליהנות מכל מה שהשגנו עד כה, להעריך את הדרך שעברנו ולחשב מסלול מחדש לקראת השנה החקלאית החדשה בה נוכל לזרוע מחדש את מה שנרצה לקצור בחג האסיף הבא.

ננצל את האנרגיה ואת הרוח הנושבת קרירה של חג הסוכות בו אנחנו מצווים פעמיים פשוט לאסוף.
פעם אחת בספר שמות:

"וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה"
(ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ט"ז)

ופעם אחת בספר דברים:

"חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ"
(ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק י"ג)

ולמה חג אסיף (להבדיל מחג הקציר בשבועות)
מפני שלקראת סוכות מסיימים לאסוף מהשדה את כל התוצרת החקלאית של עונת הגשמים הקודמת, מסיימים לדרוך את הענבים בגתות ומכניסים את היין לבקבוקים.

אז רגע לפני בוא הגשמים… ורגע לפני שלא נראה בכלל מה היה לנו שם משנה שעברה, בואי נאסוף את התוצרת שלנו.
בואי נאסוף את כל חומר הגלם ונכניס אותו לאריזה שאפשר לעשות איתה משהו.

אני חייבת להודות שהעצירה הזאת לאסיף האישי שלי עשתה עמי חסד גדול.
פתאום אני קולטת (באמת קולטת) את כל מה שעשיתי, את כל הידע שצברתי, את כל מה שאספתי בגורן ואת כל מה שבצרתי.
עכשיו בא לי לעשות מזה יין. יין טוב. יין שאולי יקח לו כמה שנים להבשיל ביקב אבל בסוף כשהוא יהיה מוכן, זה יהיה היין הטוב ביותר שאשתה בחיי.

אז ספרי לי…

• האם את מסכימה לעצור לרגע?
• האם את מוכנה להודות בכל הישגים שלך?
• האם את מוכנה לטפוח על השכם של עצמך?
• האם את מסכימה לאסוף את התוצרת החקלאית שלך?
• האם את מסכימה ל"בקבק" אותה?
• והאם אחרי כל זה, את מוכנה לחשב את מסלולך מחדש?

אני אשמח אם תצטרפי לפרוייקט הזה שלי. כי כשמתאספת לה מאסה קריטית לפעולה, האנרגיה שנוצרת תומכת בתהליך ומקדמת אותו.

אז ספרי לי…

ואחרי אפשר היה ממש לשמוח! ושמחת בחגיך והיית אך שמח!!!

חג סוכות שמח
אהבה גדולה
קלריסה טייטל