הבלוג שלנו

יום שישי אחרון

ושוב הגיע לו יום שישי. כבר כמעט התרגלתי פה שהשבת אינה שונה מכל יום אחר. לפחות עבורנו. אם כל יום בשבוע הוא חופש אז יום שבת הוא יום מנוחה מהחופש?

ערב שבת אחרון לפני החזרה הביתה, למשפחה, לחברים ולשגרה. אנחנו יושבות במרפסת המדהימה של המלון בקובאלם מתבוננות על החוף ממול ועל עצי הקוקוס. יודעות שבשישי הבא, אנחנו נתגעגע לכאן. לשקט, לחופש, למקום בו אין צורך להחליט בכלום (חוץ מאיפה ומה אוכלים – וזו החלטה חשובה!), אין לאן למהר. הים והקוקוסים תמיד מחכים לנו. ממול עכשיו מתרחשת שקיעה מדהימה לצלילי המואזין שצועק בקולי קולות. נשמע מוכר? זה בגלל שבקובלם הרבה מוסלמים. אולי כדי לאזן את הרוב המוחלט של נוצרים בקוצ'י.

זמן טוב להסתכל אחורה ולהיזכר בשבוע האחרון למסע. השבוע  הוקדש לחופים, בילוי, מנוחה, צחוקים, יוגה, מרגוע, קניות ללא הפסקה ומפגשים מדהימים עם נשים שלא ציפינו לפגוש כאן.

רק לפני כמה ימים, בשיט על תעלות המים המדהימות של קרלה, פגשנו צעירה גרמניה שהגיעה להתנדב במקום מרוחק ,מלאת ערכים ואנרגיות ,ונתקלה במציאות לא קלה מול הבירוקרטיה ההודית וראשי הארגון ששלח אותה.

בחוף ורקלה פגשנו צעירה הודית, בת 27 בלבד, שחגגה איתנו את יום הולדתה. הבחורה עסוקה בהקמת אימפריה של לבוש תחתון מדוגם ומגיעה מסיפור אישי מורכב וכואב.

בקוצ'י פגשנו בחורה הודית מוסלמית שהקימה ומנהלת מסעדה אורגנית שווה. שני בניה מנישואיה הקודמים מסייעים וגם בעלה האנגלי שמעריץ אותה.

את סינטיה מרומא פגשנו גם על החוף. היא מטיילת לבדה עם קבוצה וללא היסוס הזמינה אותנו לבירה על החוף.

נשים מרגישות בנוח לפתוח את ליבן ולחבור לקבוצה הנשית האנרגטית שלנו ואנו מקבלות את כולן באהבה.
מתחילות לחשוב על הטיסה חזרה ובאותו הזמן ממצות כל דקה כי יודעות אך עדיין לא מפנימות כי טיול כזה לא יהיה שוב בקרוב.
שומרות על שגרה של חופש. קמות כל בוקר לארוחת בוקר של מיץ אננס טרי ויודעות שתיכף נחזור לשגרה, לנס קפה של הבוקר, למשימות הדחופות של היום. לילדים…. לבני הזוג… לטוב ולרע…

חושבת על הטיול אחרי צבא שלי בגיל 21 לדרום אמריקה. כמה תמימות הייתה בו. חלומות על העתיד – מה ללמוד, האם אמצא אהבה, מתי אתחתן, כמה ילדים יהיו לי? שאלות שכולן נענו בזו אחר זו במהלך השנים הבאות.

והיום, בגיל 50, אחרי כל כך הרבה  שנים של אהבה, משפחה ועבודה, של הגשמת חלומות, אני מרגישה שהגעתי למקום טוב. מקום של בחירה חדשה. כאילו אחרי יובל שנים, החיים מתחילים מחדש ואפשר לבחור שוב…

מה תהיה הבחירה הבאה?

יש לי עוד כמה ימים לפני שאצטרך להחליט…