הבלוג שלנו

יומן מסע אישי "אני אנצח", פרק 13, "לכי להבדק" מאת מיכל ששון
08.10.2020
יומן מסע אישי "אני אנצח", פרק 13, "לכי להבדק" מאת מיכל ששון. "אני אנצח", פרק 13, מאת מיכל ששון. מישוש מקרי בחזה הוליד יומן מסע חושפני המתאר את ההתמודדות האישית עם מחלת הסרטן.

יומן מסע "אני אנצח", פרק 13

מאת מיכל ששון

לכי להיבדק!

הוא תמיד מפתיע. אף פעם לא בא בזמן מתאים. הוא אורח בלתי צפוי ובלתי רצוי שאת לא יכולה ולא רוצה להתכונן לקראתו. הוא לא מסמס מתי הוא יוצא לדרך וכשהוא מתגלה הוא כבר יושב אצלך בסלון עם רגליים על השולחן. הוא הגיע להישאר ולגדול ולהתפשט. הוא משחק איתך משחק שנקרא "הגילוי המוקדם" – ככל שתגלי אותו יותר מוקדם, יותר קטן, יותר מקומי, כך ירבו סיכוייך להיפרד ממנו בשלום, במהירות, ובלי חזרות מיותרות. יש לו שם גדול – סרטן השד – אבל בעצם זו משפחה שלמה של מזיקים, אלימים יותר ופחות. לא תוכלי לבחור מי יגיע אלייך ומתי זה יקרה אבל כן תוכלי

  • לגלות אותו מוקדם! 

אני גיליתי אותו בעצמי, במקרה, עת שכבתי בנחת במיטה בזרועות שלובות על החזה. גוש קטן ובלתי רגיל הפריע לי שם בצד שמאל, ממש מעל הלב. הגוש הקטן הזה, פחות משלושה סנטימטר עם עוד בלוטת לימפה סוררת, סחפו אותי למסע מפחיד, מסוכן, משנה חיים ומאתגר. כבר שלושה וחצי חודשים שאני מנסה למצוא את הדרך הכי טובה להיפרד מהם בלי להזיק לעצמי ובלי לגרום להם לגדול ולהתפשט בתוך גופי.

לא. אני לא הייתי שחקנית טובה במשחק "הגילוי המוקדם". לצערי, בגלל בורות, חוסר מידע זמין וחוסר תקשורת עם המערכת הרפואית, גיליתי אותו כשכבר יצא מגבולות השד אל בלוטת הלימפה ועם ממצא חשוד בעצם שהטריף את לילותי במשך כמה שבועות.

אפשר לעשות את זה אחרת ולגלות אותו מוקדם יותר!

מכירה את הרופא המכונה "כירורג שד"? אל תילחצי אם לא. גם בשבילי המקצוע הזה היה שווה ערך לפרוקטולוג, אורולוג, המטולוג וכל מיני לוגים אחרים שלא הולכים אליהם בשגרה. ידעתי שתפקידו לבדוק את השד וצריך ללכת אליו אם משהו קרה… טעות!! תכניסי ליומן שלך פגישה חד שנתית לפחות עם הכירורג הזה. בדיוק כמו שאת הולכת לרופאת נשים, לשיננית או עושה טסט לאוטו. זו פעולה מצילת חיים! רק הרופא הזה יכול לגלות בזמן גושים חשודים שיכולים להיווצר אצלך בלי שתשימי לב, ולשלוח אותך לבדיקות אבחון.

המערכת הרפואית אומרת לך באופן רשמי: פעם בשנה כירורג שד ופעם בשנתיים ממוגרפיה.

אם את בקבוצת סיכון (כלומר, יש לך קרובות משפחה שחלו בסרטן השד) את צריכה להכפיל את התדירות ולהיות ערנית לכל שינוי בתחושה, בצבע. תקשיבי לעצמך. תתעקשי על בדיקות.

פעמיים בשנה כירורג שד ופעם בשנה ממוגרפיה!

לצערי במקרה שלי, המערכת לא סיפרה לי את כל זה אף על פי שמשפחתי "מסורטנת" היטב משני הצדדים. הגושון שלי גדל אצלי בנחת לפחות חצי שנה יותר מדי…

אז את, אל תחכי שיגידו לך. תלמדי ממני ומנשים אחרות:

  • לכי להיבדק! תהיי פרואקטיבית. אל תחכי שיקראו לך, כי רק את אחראית על גופך ועל חייך
  • תכתיבי למערכת איזה בדיקות את צריכה לעשות. אם הרגשת גוש והרופא אמר שזה שום דבר, זה הזמן להתעקש על ממוגרפיה ועל אולטרסאונד. שמעתי על מקרים רבים שהרופא לא הצליח לזהות, שבממוגרפיה לא ראו כלום, רק באולטרסאונד ראו את הגוש הסרטני. אם צריך, בדיקת MRI – זו זכותך!
  • רק את אחראית על הטיפול בך! – לכן, תקראי, תשאלי, תבדקי מה מציעים לך. אם את מסתכלת לרופא בעיניים ולא מצליחה להתחבר אליו, אם הוא לא רגיש אלייך, לא סבלן. אם יש לך ספק – אין ספק. תמשיכי לחקור, לחפש עד שתמצאי את הדרך המקובלת עלייך ואת האדם שיטפל בך.

אני זוכרת. הבטחתי שהבלוג הזה לא יהיה על כאבים, מחטים וסבל. לצערי, אני נאלצת לחרוג הפעם כדי להדגיש שוב – גילוי מוקדם יכול להציל את חייך!

במרוץ נגד הסטטיסטיקה קשה לנצח. אחת מכל שש או שבע נשים ישראליות חולה בסרטן השד. אצל חלק מהן, הגילוי המוקדם מאפשר טיפול קצר ויחסית פחות קשה (אין באמת דבר כזה "קל" כשמדברים על סרטן). נכון שאצל חלק מהן, גם גילוי מוקדם ידרוש טיפול אגרסיבי – אבל הן זוכות לחיות!

לפני שנים רבות, חברה טובה נפטרה מסרטן השד. לא בגלל שהיא קיבלה את הסוג האגרסיבי. לא בגלל שהיא גילתה מאוחר. להיפך, הגילוי היה די מוקדם אלא שהיא פחדה לגלות לאן מוביל השביל… וכך הוא גדל והתפשט בגופה עד שכבר לא היה מה לעשות.

אז אל תפחדי לגלות! תפחדי לא לגלות…

אם הגעת עד לכאן – עשי לי טובה אישית. קבעי תור לכירורג שד או ממוגרפיה עכשיו! ורשמי לי למטה בתגובות – קבעתי ל… בתאריך….

אל תחכי. שיחת טלפון אחת – זה כל מה שנדרש כדי להציל אותך. תרגיעי אותי שאת דואגת לעצמך.

באהבה גדולה

מיכל