יומן מסע "אני אנצח", פרק 14

מאת מיכל ששון

מה עוד אפשר לעשות?

"…אני בריאה. רק שיש לי סרטן…", זה מה שאענה לכם אם תשאלו אותי מה שלומי ואיך אני מרגישה. כי זו האמת. הגוף בריא והנפש כמהה למרחבים. הראש עובד כל הזמן על תכניות והמצאות והידיים כותבות. אין לי מקום או זמן למחלה. לפחות זה נאום המעלית שלי, אם במקרה ניפגש ל 30 שניות שבהן אצטרך לתאר את המצב.

זוהי תשובה נכונה בחלקה.

כיוון שבגופי שוכנים כרגע שני אורחים זרים, גושון ובלוטה, שלא הוזמנו, לפחות לא מהחלק המודע שלי. כנראה שהתת מודע שלי, שעליו אני עדיין לא שולטת, הזמין אותם לצורך מסוים שעדיין לא פענחתי עד תומו. כבר בתחילת המסע הבנתי שאת החידה הזו עלי לפצח ולנצח במרוץ למיליון כשהפרס הוא גופנפש בריא וללא סרטן שיודע לרפא את עצמו. וכך, בנוסף לבדיקות וטיפולים סטנדרטיים, יצאתי למסע של גילוי על עצמי ועל יכולות הריפוי שלי ומה עוד יכול לסייע לי לצאת מהסיפור הזה ללא פגע או במינימום סבל וכאב.

המוח האנליטי שלי יצא לחפור ולחקור את כל הדרכים שבהם ניתן למגר סרטן – דרכים רגשיות, אנרגטיות, גופניות ובכלל…

מה עוד אפשר לעשות?

בדקתי את עצמי מול רשימות של אנשים שחקרו ריפוי ספונטני של סרטן (כלומר ללא או בנוסף לטיפול קונבנציונלי), שמסכמות מה הדברים שהכי עשו את העבודה:

• לקחת אחריות על הבריאות – בוצע. אין תרופה, טיפול או רופא ש"עוברים לידי" בלי שאחקור עליהם ואותם. אני יודעת מה הטיפול שלי עוד לפני שהרופא שולח אותי. נכון, זה מלחיץ כאשר צריך להכריע בין שתי אפשרויות, למשל כשהפרופסור המומחה המליץ להמשיך בטיפול הורמונלי והאונקולוגית האישית כבר קבעה לי תור לכימותרפיה. לא ישנתי שבועיים מרוב התלבטויות. בסוף הבנתי, שאני מנהלת פה את הפרויקט הכי חשוב בחיים, וכמו בכל פרויקט, יש החלטות. אני אחליט, אני אנווט. האחריות היא שלי. מיד כשהבנתי ויישמתי, ההתלבטויות נעלמו והרגשתי הרבה יותר טוב. הלכתי על הפרופסור והטיפול ההורמונלי. כימותרפיה אפשר תמיד לעשות. ואם יש צל של סיכוי שהטיפול ההורמונלי ינצח – אני עפה עליו.
• הקשבה לאינטואיציה – בוצע. בהמשך לסעיף הקודם. אמא שלי, שכמובן מודאגת מאד מהמצב, לא מבינה. "את לא רופאה" היא אומרת לי, "איך את יכולה להחליט בין שתי גישות?". התשובה שלי אליה מתחלקת לשניים: 1. אני אלך עם הגישה של הרופא שאסתכל לו בעיניים ואדע שאני סומכת עליו. 2. אני אקשיב לרופא שאומר לי את מה שאני רוצה לשמוע, את מה שהאינטואיציה שלי כבר אמרה לי.
• דיאטה חדשה ואחרת – האמת שזה הדבר שהכי הפחיד אותי בדרך הזו. אני עכברית עם גבינה ושאף אחד לא יעז להזיז לי אותה. בימים הראשונים של הגילוי, קיבלתי לא מעט הודעות עם מספרי טלפון של מטפלים נטורופתים, הומיאופתים, טבעיים, סינים ועוד ועוד ועוד… בחמת זעם הייתי סוגרת את ההודעה ומסננת משהו מתחת לאף. שאני??? אלך בהתנדבות ועוד אשלם המון כסף למישהו שייקח לי את המאכלים שאני אוהבת, שיגיד לי מה לעשות? עברו שלושה חודשים עד שהבנתי שאף אחד לא יכול לקחת לי. תכלס יש הגיון בחשיבה שאם אוכל נכון והגוף יהיה יותר חזק – יהיה קל יותר להישאר בריאה, לא? אז באיפולסיביות ובלי לחשוב יותר מדי קבעתי תור לנטורופת. שהוא גם הומיאופת וכו. לצערי הוא הזמין אותי להגיע ממש למחרת היום. במשך שעתיים הסביר לי את מה שכבר ידעתי. הסרטן שלי הורמונלי – אז להפסיק חלב ומוצריו כי הם מלאים הורמונים. סרטן ניזון מסוכר – לא לגעת בסוכר. גלוטן? גם בחוץ כי הוא הופך לסוכר ובכלל לא בריא. בשר? בסדר אבל רק אם גדל בחופש ובלי הזרקות מיותרות. זהו. אשר יגורתי בא לי… ואני כבר שבוע מתמידה… התגלית הגדולה היא שבמקום חלב פרה יש תחליפים ממש שווים. בלי סוכר וגלוטן אני כבר רגילה ועושה לי טוב ובשר… נו טוב. לשם טרם הגעתי…
• נטילת תוספי תזונה וצמחי מרפא – החתיך מהסעיף הקודם בדק אותי ורשם לי לא פחות מ 13 כדורים של תוספים למיניהם ליום. בנוסף טיפות הומיאופתיות לניקוי ועוד תענוג של מיץ עשב חיטה על הבוקר. האמת, שזה אתגר בפני עצמו. אבל, אם זה יועיל לחזק, לנקות ולטפל בגופי – דיינו. בינתיים עומדת בזה בגבורה…
• שחרור של רגשות כבושים – פה טמון הכלב ואת זה ידעתי מהרגע הראשון. בדיוק בגלל זה קראתי סופסוף את ספרה הנהדר של ברנדון בייס "המסע". הספר ישב על המדף אצלי יותר משנתיים ועכשיו הגיע תורו. לפני כשלושים שנה, ברנדון ריפאה את עצמה מגידול עצום בבטן באמצעות שילוב של מדיטציה, דמיון מודרך ושחרור רגשות בשיטה מיוחדת שחיברה. קראתי. הפנמתי. התקשרתי ויצאתי למסע עם פיה קסומה שהדריכה אותי לרדת במנהרת הרגשות שלי, להישאר עם הרגשות הקשים עד שהם נעלמים בעצמם, לסלוח, לשחרר את עצמי מכעסים קדומים… אחרי המסע במפגש הרביעי, הגידול שלי גם נעלם לו. התחיל להתכווץ…
• טיפול באופטימיות ורגשות חיוביים – על זה כבר כתבתי בלוג שלם בשבוע שעבר. מיישמת ללא הפסקה ונשארת חיובית ואופטימית רוב הזמן. ממליצה. זה טיפול מיישר קמטים ומרפא סרטנים.
• שיתוף אנשים וקבלת עזרה – זה מה שאתם ואני עושים פה. להישאר לבד עם הידיעה ועם המחלה, מפחיד וקטלני. ההתמודדות שמשולבת בתמיכה החברתית היא כמו ללכת עם רוח שדוחפת בגב. מופלא. ותודה לכל מי שקורא, מגיב ועוזר בכל דרך!

בדרך הרפואה הקונבנציונלית בינתיים יש לי תור לעוד בדיקה בשבוע הבא. עז הזנב שלי, שנחשדה כגרורה בעצם, הרימה שוב את ראשה. הפעם חייבת למגר את החשד הזה אחת ולתמיד! כבר למדנו שברכות ותפילות עוזרות – אז התכווננו איתי בבקשה לפט סיטי שבתוצאותיו נראה רק את עז הזנב זורחת לי מהתח… ואז נדע בוודאות, שאם היא לא מושפעת מהטיפול שלי – כנראה שהיא מסיפור אחר. היא לא גרורה. והכל יבוא על מקומו בשלום.

מי שרוצה יכול לשלוח לי ברכה או תפילה כאן למטה.

אז זהו חברימוס, בשורות טובות לכולנו!

שלכם

מיכל