הבלוג שלנו

יומן מסע אישי "אני אנצח", פרק 2, "גם וגם" מאת מיכל ששון
22.07.2020
יומן מסע אישי "אני אנצח", פרק 2, "גם וגם" מאת מיכל ששון. "אני אנצח", פרק 2, מאת מיכל ששון. מישוש מקרי בחזה הוליד יומן מסע חושפני המתאר את ההתמודדות האישית עם מחלת הסרטן.

יומן מסע "אני אנצח", פרק 2

מאת מיכל ששון

גם וגם ובקשה מיוחדת

אני בריאה. נפש בריאה בגוף בריא – גם אם בתוכי משהו חריג. אני עוצרת והולכת, צוחקת ובוכה, חזקה וחלשה, אמיצה ומפחדת. מושיטה ידיים לעזרה וגם פועלת בעצמי ולמען עצמי. צמאה לחיבוק וגם רגישה לכל מילה. גם וגם. כמו תמיד וגם במיוחד עכשיו.

כבר חודש שאני מתערבלת בתוך עצמי כמו נוצה ברוח. לומדת לאבד שליטה ולקחת פיקוד על עצמי. עושה כל בדיקה פיזית אפשרית ולומדת תוך כדי אנטומיה, ביולוגיה, קדם רפואה. מחפשת תמיכה רגשית ורוחנית ויוצאת למסעות פנימיים שמחזירים אותי לילדות, לנערות, ליחסים בתוך המשפחה. מנסה טיפולים במים, באנרגיה, בטלפון, בקלפים. יודעת בתוך תוכי שכל מה שטוב לי יעבוד לי.

פורסת זרועות לכל הכיוונים והחברים, כמו כוכב ענקי שאוסף אליו את כל האור ומרגישה איך הריקמה החברית הזו עוטפת אותי במין חיבוק ענק שמבטיח לי שהכל יהיה בסדר.

מצד שני החיבוק הזה יכול לפעמים לחנוק או להפחיד אותי.

אתם יודעים, בקצה שביל הכוונות הטובות נמצא… הגיהינום. אני מתנדנדת בין קצוות החיבוק והפחד. מנסה לנווט את הדרך בין שניהם כדי להיות במקום שמתאים לי. ברגע הזה מרגישה אמיצה לרגע, לחשוף את הסערה ולבקש לקבל רק את מה שמתאים לי בדיוק. בלי לפגוע ובלי להיפגע. רק להסתכל לאמת הטהורה בעיניים ולדייק.

אז מה מתאים לי עכשיו?

  • אני בריאה – אני לא חולה! אני לא בדיכאון, אני לא בטיפולים, אני לא מרותקת למיטה. אני עצמי בדיוק כמו כתמיד. רק עם גוש קטן נוסף… אני שמחה וצוחקת, יושבת ורצה, לפעמים עצובה, קצת יותר במתח (מובן…), מתכננת לעתיד בזהירות רבה יותר, בסך הכל, כרגיל… אז שימו לב להתייחס אלי כמו לעצמי ולא כמו לחולה.

התעניינות, שיחת טלפון, ביקור חברי, אמפתיה, הקשבה וזה הכל… כרגע.

  • אני מאד מבולבלת אבל יודעת שהסדר יבוא לי עם הזמן ועם הניסיון. אני קוראת ושואלת ומתייעצת והמון מידע זורם לי לראש ומעמיס אותו בפרטי פרטים חשובים וגם פחות חשובים. אז בבקשה, תנסו לא לתת עצות אם לא ביקשתי. לשאול ולהתעניין זה מבורך. לענות לשאלותיי זה ממש חשוב לי. מצד שני, מה שלא ביקשתי, אין לי צורך כרגע… אולי אחר כך.
  • הבריאות שלי בראש מעייני וגם באחריותי – תנו לי קרדיט שאני יודעת מה הכי נכון לי. גם אם לא אוכל טבעוני/ בריא, גם אם לא אקבל תרופות הומאופתיות או אוכל כורכום, אקבל בדיוק את מה שאני צריכה ורוצה. כי… אני זו אני ויודעת מה הכי מתאים לי. וכן. אני יודעת שהכל נאמר באהבה ומכוונה טובה.
  • עודף העצמה – לא בטוחה לגמרי איך להגדיר את הבקשה הזו. אני מקבלת המון ברכות בנוסח "את חזקה את תתגברי". האמנם? אני חזקה ורוצה לפעמים גם להיות חלשה ולהישען על מישהו אחד. לבכות. לקטר. אז רק כדי שאוכל ברוגע להניח את מסיכת ה"חזקה", אולי במקום זה אפשר לקבל פשוט – "אנחנו נחזק אותך/ אנחנו מאחורייך"?
  • למה זה קרה לי/לך – אני לא שואלת. זה פשוט קרה. אז בבקשה אל תשאלו אותי או תייעצו לי לבדוק עם עצמי. סמכו עלי שאני עושה כל מה שאפשר כדי לעבור את ההר הזה בצורה הטובה ביותר.

אז איך לעזור לי?

  • הרבה מאד נשים (אולי אחת משש או שבע לצערי…) כבר עברו ועוברות את המסע הזה. ובכל זאת כל מסע שונה לגמרי. תנו לי לצעוד בדרכי ושילחו לי אנרגיה טובה לכל פסיעה. זה באמת מספיק ומספק לרגע הזה.
  • כמו תמיד, הילדה הקטנה שלי מבקשת פשוט שתאהבו אותי. זה אף פעם לא יותר מדי. גם ברכת בוקר-טוב-מה-שלומך בואטסאפ עושה לי את זה. כשאני מרגישה אהובה אני מרגישה עטופה וזה נותן לי כוח להמשיך הלאה. תודה לכם על שאני פוסעת כעת מרוממת באהבה והאנרגיה הטובה הזו!

מבטיחה שאם בעתיד אצטרך יותר מזה, לא אהסס לבקש. ולקבל. בשביל זה יש לי צמיד ביד שמאל שמזכיר לי שהשמים הם הגבול כשמדובר בחברים לנפש ואני אוהבת אתכם מאד!

מקווה שבשבוע הבא יהיו לי בשורות טובות להמשך הדרך וכל תפילה שתאמר עם תפילתי – מבורכת. (אפשר לכתוב לי אותן פה למטה בתגובות)

אוהבת, מוקירה ומודה על כולכם

מיכל