חייבים לצאת מהלופ
באמצעות רב מימדיות מוכחת
מאמר השראה מאת קלריסה טייטל
הסדר העולמי החדש אליו נקלענו, יש האומרים בגלל התערבות מכוונת של בני אדם, נוטע אותנו עמוק לתוך המימד הארצי.
ולא שיש לי תלונות חלילה… זה פשוט קורה מעצמו.
הפחדים, אי הוודאות, הקשיים, הכאב הגופני והרגשי, הסגר, הבידוד, הבלבול, הכעס וחוסר האונים שאנחנו חווים בתוך כל זה כאילו לוקחים מאתנו את הכוח להתעלות.
למי יש זמן לעסוק בפעילות "רוחנית" שתיקח אותנו מעל לכל זה כאשר כל זה, זה החיים שלנו עכשיו…?
אז זהו. שזה בדיוק הזמן. שכן כל עוד נסגור עצמנו בתוך קופסת חמשת החושים, ונקבע את עצמנו בתוך המציאות הפיזית, נמשיך לנוע בלופ בתוך הבִּצָּה הסרוחה הזאת.
וכן… זאת בִּצָּה סרוחה שלא כיף לרבוץ בה. ובטח ובטח ממש לא כיף לנוע בתוכה בלופ.
יש מאתנו שמוצאים פתרונות פיזיים ארציים יצירתיים לצאת מהלופ בעשייה של דברים חדשים שלא עשינו אף פעם (עבדכן הנאמן יצאה להפגין והתחילה לרוץ ושינתה תזונה, למשל…) וזה מצוין, יחד עם זאת זה עדיין משאיר אותנו באותו המימד שיצר את הלופ.
אז מה עושים?
עולים לקומה האלף. בדמיון.
עוצמים את העיניים, לוקחים מעלית דמיונית, לוחצים על הקומה הגבוהה ביותר שיש (קומה 1000 זה מספיק בהחלט) לוקחים נשימה עמוקה, ומתבוננים מהמקום הגבוה על כל מה שנפרש לפנינו.
מה הדבר מאפשר?
מדוע זה כדאי?
- התנתקות מהממד הפיזי
- התנתקות מהרגש
- פרספקטיבה
- מנוחה
- רווח בין המחשבות
- נשימה של אוויר נקי
- יציאה מהלופ
- טווח ראיה רחוק למרחקים (קדימה ואחורה)
- תקווה
- הזרמה של אנרגיה חדשה למערכות כולן
- מרחב ליצירתיות
- שלווה
- חיבור למהות הנישמתית
- הבנה עמוקה שהיקום הוא רב ממדי
- תגידו לי אתן מה קרה לכן שם…
כאשר אנחנו מתבוננים על האין סוף של היוניברס, ותוהים איך כל זה נוצר ואיך זה עובד… או כאשר אנחנו מתבוננים פנימה לתוך הגוף שלנו ותוהים איך כל זה נוצר ואיך זה עובד אז אין לנו ברירה אלא להבין את הרב מימדיות של הקיום.
חלק קטן מאוד הוא פיזי, הרוב הוא מטפיזי…
הגיע הזמן לשנות את התפיסה ואת נקודת ההתייחסות. לא רק בשביל לצאת מהלופ. אלא בשביל לחולל שינוי אמיתי בכל דבר שנחפוץ בו.
אהבה ענקית
קלריסה
