חופש וחופשה זה לא אותו הדבר
ה"חופש הגדול" מחכה לנו ממש מעבר לפינה. אם נהיה לרגע בשקט נוכל לשמוע את ההתרגשות הפנימית הגועשת של כל הילדים שכבר לא יכולים יותר לחכות לצלצול הגואל האחרון… לחכות לרגע שבו נפתחים שערי בית הספר או הגן והם יוצאים לחגיגה מתמשכת של קיץ עם ניחוח של חופש אמיתי חסר התחייבויות ומטלות.
ה"חופש הגדול" שלהם מתחיל.
או יותר נכון החופשה הגדולה שלהם מתחילה. ואילו אנחנו… מה קורה איתנו בחום יולי אוגוסט?
עבורינו האמהות כן אמהות, וכמובן גם כל מי שכבר נכנסה לממלכת הסבתאות – מדובר בהרבה דברים – אבל "חופש" הוא לא אחד מהם….
אז במיוחד עבורכן, חשוב לי להזכיר מדוע גם לנו מגיע חופש גדול ואיך אפשר (לעזאזל…) לקבל אותו הלכה למעשה.
אין אנו יודעים מי אחראי לשימוש המוטעה במושג "חופש גדול". שכן חופש הוא מושג מופשט המתאר העדר אילוצים וקיומן של אפשרויות פעולה בלתי מוגבלות…
ואילו הדבר הזה שילדים בגנים ובבתי הספר זוכים לו הוא חופשה. לגמרי חופשה.
ואנחנו – כל מה שאנחנו רוצות או צריכות לרצות
הוא להיות בחופש גדול.
זו אכן הזדמנות נהדרת לדבר על המושג חופש אך למען הסר ספק ודיוק המסר, אנחנו מכוונות לכל יום לכל שבוע לכל השנה ובעצם לכל החיים.
חופש הוא לא משהו שמשהו יכול להעניק לנו.
חופש הוא בעצם מהות.
חופש הוא ערך.
חופש הוא עיקרון חיים.
חופש הוא משהו שאם לא ניתן אותו לעצמנו הוא לא יהיה לנו.
ויקטור פרנקל מייסד שיטת הלוגותרפיה, בספרו הנודע "אדם מחפש משמעות" מספר מתוך חווית חיים נוראית, שאת הכל אפשר לקחת לנו… מלבד את החופש שבראש.
הרי הראש לנו, המחשבות שלנו, האמונות שלנו הן אלו שבעצם נוגסות לנו במושג החופש.
אז מה צריך שיהיה לנו בארגז הכלים כדי שנוכל להישאר נאמנות למושג החופש:
- למדי להגיד לא… כאשר את מתבקשת לעשות משהו שלא נוח לך ולא מתאים לך באותו הרגע והוא שם בסכנת קיום את החופש שלך, הרגישי בנוח לסרב. זכרי! אולי משהו הבטיח לך שמתישהו תחכה לך מתחת לבית משאית עם צל"שים על הקרבותייך, אז זהו… שלא. היא לא תגיע.
- עשי הבחנות מדויקות בין דברים שאת צריכה לעשות לבין דברים שאת רוצה לעשות. כאשר את עושה שימוש במילה "צריכה", עוד לא עשית כלום וכבר מתעוררת הרגשה של פגיעה בחופש שלך. עשי חקירה קטנה ובדקי לעומק מדוע את בעצן רוצה לעשות את זה…? אם את מגלה שאת לגמרי לא רוצה אז עזבי… הניחי לזה בהשלמה.
- עשי לעצמך רשימה של דברים שלדעתך גוזלים ממך את החופש. בדקי אם את יכולה לתת להם פרשנות משחררת… שוב, אם אין פרשנות אחרת מלבד גזילת החופש שלך, אז עזבי, הניחי לזה.
- קחי את עצמך לשיחה רצינית על כוס קפה של מהו חופש עבורך. אחרי שהגעת למהות האמיתית שהיא כולה שלך, עשי לפחות פעולה אחת שתוכיח לך שאת פועלת בהתאם למה שאת מאמינה בו.
- בדקי האם את מאמינה מעומק ליבך שאת ראויה לחופש שלך…
והאם באמת את יכולה בסופו של דבר לעשות
"רק מה שאת אוהבת"?
זהו דיון פילוסופי מעמיק. ואני בצד שמאמין שכן…
אז בנימה אופטימית זו
אני מאחלת לך "חופש גדול" אמיתי ומתמשך
וחופשת "חום יולי אוגוסט" נעימה במיוחד
אהבה גדולה
קלריסה
