יומן מסע בימי הקורונה, פרק 6
מאת מיכל ששון
אפקט הפרפר
הידעתן שפרפר שמנופף בכנפיו בעבר לאוקיינוס יכול לגרום, דרך שינויים באטמוספרה, לשינוי עצום בחיים שלכן ושל כולנו?
הפרפר הנוכחי, או אולי העטלף, כנראה פרש את כנפיו בסין הרחוקה. הפרפור של הכנפיים יצר גל של תהודה באוויר שסביבו שגרם למהפכה מטורפת בחיים של כולנו.
מוזר שהפרפר הזה היה דווקא סיני, ששם התחלתי את דרכי המקצועית בענף הטיולים. ילדה בת 24, רק חזרתי מטיול אחרי צבא וסיימתי לימודי סין באוניברסיטה והופ… השמים נפתחו. פרפר קטן בקע מהגולם והביא לטיסות ישירות מארץ הקודש ללב הקיסרות הסינית של פעם.
מה עשיתי חודש שלם בסין?
מצאתי את עצמי בטיול של חודש שלם – הכנה למדריכים בלבד – בסין. חודש שלם של התרגלות למוזר הזה, של תרגול השפה שאותה למדתי אבל נשארה בינתיים בתיאוריה בלבד. חודש שלם של ללמוד מקצוע חדש. של חיבור לקבוצה הכי מגוונת שיש – דוקטורים מהאוניברסיטה מול מדריכים מנוסים ממקומות אחרים בעולם ולצידם קבוצה לא מבוטלת של ירוקי-הדרכה וטירוני ידע של תואר ראשון. כולם יחד בכור היתוך מלמד ומאתגר במדינה שעדיין הייתה בחיתולי השירותים התיירותיים שלה, של שיחות נפש וצחוקים בלילה. של נופים משוגעים שחולפים בחלון האוטובוס ואני צריכה בו זמנית להבין מה אני רואה בחוץ ומה אני רוצה להגיד על זה, וגם מה קורה בפנים: מי ישן ומי מדבר, את מי זה מעניין ומי מפהק…
והמדריכה שלנו, טלי זיו, מאושיות עולם ההדרכה, מטיפה לנו את תורת הקבוצות המאורגנות, לוחשת באזננו את סודות המקצוע, בוחנת ודבר לא נעלם מעיניה…
לאן זה התפתח משם?
אחרי החודש הזה, כשחזרנו הביתה עייפים וצרודים, הייתה לי תחושה שאולי מצאתי כאן משהו. ייעוד. מכאן המשכתי לשני טיולים רצופים כמדריכה יחידה עם 30 מטיילים בקבוצה ואז הפרפר החליט לנפנף שוב בכנפיו וליצור בלגן. טיסה שנדחתה, קבוצה שנתקעה ללילה בשדה התעופה (ללא טלפונים…), ריב עם המדריך המקומי הסיני וקבוצה שהלכה לאיבוד בעיר ללא מדריך… אחרי שיבשו דמעותיי הודעתי לכל מי שהסכים לשמוע שזהו. אני סיימתי. לא מדריכה יותר. נפנוף קטן נוסף של הפרפר הכניס אותי בדרך חזרה לארץ לחנות המזוודות בדיוטי פרי לקנות מזוודה חדשה לטיול הבא…
כל זה היה בשנת 1992… במאה הקודמת. מאז כל כך הרבה פרפרים ריחפו בשמים. כבר הספקתי להיות מדריכת טיולים ולהפוך למתפעלת טיולים. לעזוב ולגנן ילדים רכים במקום קבוצות של מבוגרים. לפתוח גן משלי. לסגור ולעזוב הכל לטובת מסעות רוחניים לנשים… נשמע קצר אבל עברו להן 28 שנים מאז…
אני כבר חשבתי שראיתי את הפרפר האחרון שלי מרחף מסין להודו ואחר כך עובר לארצות אחרות והתרגלתי ללכת, או בעצם לטוס, אחריו לכל מקום. הייעוד שנפתח לי לפני כמעט 30 שנה בסין, התחיל ללבוש צורה ששילבה את כל מה שעשיתי עד כה: מנהלת פרוייקטים, מדריכה, גננת, מנחה, מוזיקאית, מספרת סיפורים… הכל השתלב לי מצויין עד ש… נכון!
הפרפר חזר!
נפנוף קל בכנפיים הדביק את ארץ סין בוירוס אכזרי ומשם בתעופה די זריזה הגיע לשאר העולם וחזרה אלי בארץ הקודש ובום. הפרפר סגר את המעגל של עצמו. ואני חזרתי לנקודת ההתחלה לפני 30 שנה…
השמים – סגורים
ארץ סין – אין יוצא ואין בא
קבוצות – אין. כל אדם לנפשו
ייעוד – כבר לא רלוונטי. כולנו יחד באותה ביצה
נקודת ההתחלה, האמנם?
בהיותי אופטימית ללא תקנה ומחויבת לראות את הטוב בכל דבר ואת חצי הכוס המלאה, אני יודעת בוודאות ובהירות שאין ספק שכל הסאגה הזאת של הקורונה מכוונת לטובתי. אז ישבתי לבדוק את נקודות האור בסיפור כי, כמו שאתן יודעות, פרפרים נמשכים לאור – ואני חייבת למשוך את הפרפר הזה בחזרה כדי שיחזיר לי את מה שלקח…
הנה מה שגיליתי:
- אי אפשר לחזור אחורה. עד שימציאו את מכונת הזמן, אי אפשר לחזור באמת לנקודת ההתחלה (תודה לאל). גם אם נדמה שהגענו לאותו מקום, הגענו שונות. מצוידות כבר במה שצברנו בשנים שעברו – ניסיון מקצועי, קשרים חברתיים ועסקיים, אהבות, אנשים שהולכים איתנו, אמונה בעצמנו, ביטחון בדרך…
- אני זה אני ולא מה שאני עושה. תכל'ס המהות שלי לא השתנתה גם אם כל סדר היום שלי התהפך, גם אם אני בפנים במקום בחוץ. גם אם יש שקט במקום בלגן. גם אם אני אחת ולא כולם. אני זו אני. ביחד או לחוד. בארץ או בחו"ל. בבית או בחוץ. ומה שלא יוצא במפגש פנים אל פנים, יוצא במקומות אחרים. אני יכולה לשיר, לרקוד, לצעוק, לדמיין, לכתוב, לדבר – בכל מקום בעצם. אני זו אני ולא מה שאני עושה.
- לא חייבים לחזר לאותו מקום. אם אהיה כנה עד הסוף, הרי אני עצמי לא יכולה לשהות יותר מדי זמן באותו המקום. חייבת לשנות, לדהור, לעשות עוד משהו/ משהו אחר. אז אין מה להתלונן. כשהמבול יעבור והפרפר ינפנף שוב – אני יכולה לרכב על הכנפיים שלו ולמצוא את עצמי במקום חדש…
פרפר פרפר, פרח חי
רד נא מהר שב עלי
רד נא מהר מצה ומצה
ומכוסי טל שתה…
ובזאת אני מזמנת אלי את הפרפר שלי שיתחיל באפקט חדש ומשובח עבור כולנו.
אמן!
